שמחת ט"ו בשבט בחנוכה!

יהודית קצובר ונדיה מטר

ר

 

הסתו הלך הלך לו, עלי השלכת התפזרו לכל עבר מהרוחות החזקות המנשבות בפסגות הרי יהודה. החורף מבקש לתפוס את מקומו עם ערפלים סמיכים והקרה הלבנה המכסה את השדות ואת שמשות המכוניות, ועד לגשם המבוקש, נקטר שכל שנה החורף הופך קשה יותר, כמו לפני שנה.

 

כל ההקדמה הזאת באה כדי לספר את סיפורם של עצי הזית הבוגרים שנשתלו בימים אלה בעזרת נדיבי עם בנצר, בגבעות בין אלון שבות לאלעזר.

 אין כמו ליל חורף, קר , גשום, עם רוחות עזות ששום מטריה לא תעמוד בפניה, עם ערפל סמיך, בוץ עמוק, כדי להפוך ליל חנוכה לט"ו בשבט שמח . בתנאי מזג אוויר אלו, הסיכוי והסיכון שגורמים המעונינים לעצור את הנטיעות יהיו בשטח, כמעט אפסיים. על כן מנצלים אנו את התנאים המקסימליים האלו, ניגשים למלאכה, מביאים טרקטור ומבצעים נטיעות לשתי מטרות:

 

1)     להחזיר את העצים שהערבים הוציאו , לאור יום מהאדמה בזמן שערכו "חפלה" משפחתית וקינחו בעקירת חמשת עצי הזית שנטענו בליל ערפלי קודם.

2)     לבצע "תג מחיר" אמיתי-על כל עץ שהערבים עוקרים,נשתול שניים..

 

המלאכה קשה. בהתחלה לא מרגישים את הנעליים שהפכו לערימת בוץ אימתנית וכבדה, אחר כך לא מרגישים את הרגליים כי קפאו, לאט לאט גם הגשם חודר את המעיל, הפליז, החולצה, הגופיה  ובתוספת של רוח חזקה לא נותר אלא להעלות את מצב הרוח ולשמוח בראות את עצי הזית שוב שתולים ואת החדשים עומדים זקופים כמו יהודים גאים בצבאו של מתיתיהו, הלוחמים למען עצמאות במולדת.

 

העץ  המשתרג באדמה הוא הקובע האם לנו היא. העץ הוא החייל שלנו בשטח, הוא התוקע יתד ואחיזה. לבושתנו, העץ הנטוע ע"י הערבי יותר מוגן מהעץ שלנו. כל אירופה מתגייסת למענו. שלטים של האיחוד האירופי מקשטים את האזור ובו הם מתגאים בתרומתם הנדיבה לערבים כדי שאלו יבצעו ג'יהאד חקלאי ויגזלו מהיהודים את אדמתם. האו"ם מסייר בשטח שלא יבולע לעץ הערבי שום רע.

 

והעץ שלנו, למוד הרדיפות, משתדל להכות שורש באדמת אבותיו, לפעמים, לאחר מספר עקירות, זעקות ומעצרים. התהליך ארוך וכואב כי כך דרכם של דברים חשובים באמת, הם באים לאחר ייסורים ואז מודעים לערכם האמיתי.

 

"אמר רבי יוחנן למה ישראל נמשלו לזית, לומר לך מה זית לא מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין" (מנחות נ"ג,ע"ג)

וכן נאמר במדרש: "נקראו ישראל זית רענן-שהם מאירים לכל" (שמות רבה, ל"ו)

 

יהי רצון שלא נצטרך כתיתה קשה והנטוע לא יעקר.